נולדתי לסיפור ילדות לא שגרתי: גדלתי במשפחה פרועה, לא יציבה עם הורים מלאי חיים ולא מתפקדים בו זמנית.מציאות של חוסר יציבות ונדודים מתמידים, אך בו זמנית - חופש קיצוני, אהבה לא שגרתית, ותחושה של 'אנחנו נגד העולם'.שנים ארוכות, סחבתי את העבר הזה כקללה. אבל אז הבנתי: המוזרויות שלנו, הצלקות שלנו, אלו לא חולשות. אלו החוטים הדקים ששוזרים אותנו יחד,אלה שמזכירים לנו שאנחנו אנושיים.
